לעבור את החגים בשלום: למה דיאטת חג היא המושג הכי מיותר שתשמעי השנה (ואיך פשוט ליהנות מהאוכל)

זה קורה בכל שנה, כמעט כמו שעון שוויצרי. רגע לפני שמזג האוויר מתחיל להתקרר והריחות של הבישולים ממלאים את הבתים, מתחיל גם מצעד החרדה הלאומי. מדורי הבריאות, הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ מתמלאים בכתבות הפחדה וטיפים הישרדותיים לקראת ארוחות החג.

כולנו מכירות את העצות הללו בעל פה: "תשתי שתי כוסות מים לפני שאת מתיישבת לשולחן", "תתחילי תמיד בסלטים כדי למלא את הבטן", "תימנעי מפחמימות ריקות", "תגיעי שבעה מהבית", והקלישאה הגדולה מכולן, "איך לעבור את החגים בשלום". החג הופך משמחה משפחתית לשדה מוקשים של קלוריות, והתפיסה היא שאנחנו חייבות לתכנן מראש דיאטת חג של "מזעור נזקים" כדי לא לסיים את תשרי עם עוד שלושה קילוגרמים עודפים.

הגיע הזמן לשבור את הקונספציה הזאת אחת ולתמיד.

דיאטת חג. איך תעשי את זה נכון

לשחרר את הרסן: אוכל הוא חלק מהשמחה. דיאטת חג, פחות

בואו נדבר תכל'ס. אין שום צורך אמיתי "לעבור את החגים בשלום", כאילו שאנחנו חוזרות מאיזה קרב הישרדות. החגים הם תקופה קסומה של משפחתיות, חופש, מפגשים חברתיים, וכן, גם יציאה מבורכת מהשגרה. האוכל המנחם, המסורתי והעשיר הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות, מהישראליות, מהזיכרונות ומהכיף של תקופת החגים.

אין שום סיבה אמיתית להתחיל לחשב קלוריות בארוחת הערב, להיכנס לפאניקה מול מגש הקינוחים או לחשוב פעמיים על כל ביס של עוגת דבש. ההתעסקות האובססיבית הזו פוגעת בדבר החשוב ביותר שיש לנו, הנוכחות שלנו ברגע. כשאנחנו עסוקות בלחשב כמה פחמימות יש בתפוח בדבש, אנחנו מפספסות את החוויה האמיתית של לשבת עם האנשים שאנחנו אוהבות. יותר מזה, כשאנחנו מגיעות "מתוכנתות" לא לאכול, אנחנו לרוב מוצאות את עצמנו נשברות בהמשך הערב, אוכלות מתוך תסכול, ומסיימות עם רגשות אשם כבדים כאילו שעשינו חטא שאין עליו כפרה.

המדע מרגיע: למה כמה ארוחות גדולות לא ישנו את הרכב הגוף שלך?

כדי להשתחרר באמת מהחרדה, אנחנו חייבות להבין מה קורה לגוף שלנו מבחינה מדעית ופיזיולוגית. הנטייה לחשוב שארוחת חג מושחתת או אפילו שבועיים של אכילה פחות מאוזנת יהרסו לנו חודשים של עבודה קשה בסטודיו או בחדר כושר, היא פשוט טעות.

קודם כל, חשוב להבין את המושג "Set Point" (נקודת קבע). בדיוק כמו שלגוף שלנו יש מנגנון ששומר על חום גוף יציב, יש לו גם מנגנון ששואף לשמור על משקל גוף קבוע. המשקל ה"רגיל" שלך, זה שהגוף מרגיש בו בנוח לאורך השנה, הוא משקל שהגוף יילחם כדי לחזור אליו. כשאנחנו יוצאות מהשגרה לזמן קצר, הגוף מזהה את העודף הקלורי, אך ברגע שנחזור לתזונה הרגילה שלנו ולשגרת האימונים, הוא "ישאף" לחזור לאותו משקל בסיס, ובדרך כלל יעשה זאת מהר מאוד ובלי מאמץ מיוחד.

המספר על המשקל שקרן: ממה באמת מורכבת העלייה?

אחת החוויות המלחיצות ביותר היא לעלות על המשקל יום אחרי ארוחת החג ולגלות שנולדו שני קילוגרמים שלמים בלילה אחד. הפאניקה מתחילה, אבל האמת הפיזיולוגית היא שונה לגמרי. לא כל עלייה במשקל היא עלייה ברקמת שומן. יותר מזה, עלייה כל כך מהירה היא כמעט אף פעם לא עליה של שומן טהור.

כדי להעלות קילוגרם אחד של שומן טהור, צריך לאכול עודף של כ-7,700 קלוריות מעל לצריכה הרגילה, כמות שכמעט בלתי אפשרי לדחוס לארוחה אחת או שתיים. אז מה הם אותם קילוגרמים שנוספו? הם מורכבים בחלקם הגדול משינוי דרסטי במאזן הנוזלים בגוף. ארוחות חג עשירות בדרך כלל בפחמימות ובנתרן (מלח). על כל גרם פחמימה שהגוף מאחסן במאגרי הגליקוגן שבשרירים, הוא אוגר יחד איתו כ-3 גרמים של מים. הנתרן מחזיק גם הוא נוזלים בתאים. המשמעות היא שה"השמנה" שאת רואה על הצג היא בעיקר מים ונוזלים עודפים. וכמו שהם עלו מהר, ככה הם ירדו מהר. ברגע שתחזרי לשתות כרגיל, להתאמן ולאכול את האוכל השגרתי שלך, הנוזלים הללו ישתחררו, והנפיחות שאת מרגישה תרד מהר מאוד.

הלונג'ביטי האמיתי הוא השקט הנפשי שלך

בעולם הוולנס והלונג'ביטי (אריכות ימים בריאה), אנחנו מבינות היום שבריאות אינה נמדדת רק בהיקף המותניים או באחוזי השומן, אלא גם, ובעיקר, בבריאות הנפשית שלנו וביחסים שלנו עם אוכל. סטרס וחרדה סביב ארוחות מעלים את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) בגוף, וגורמים לנזק גדול הרבה יותר מאשר פרוסת עוגה נוספת.

נשים חזקות באמת יודעות ששגרה בריאה בנויה על איזון, ולא על הימנעות או פחד. הגוף שלך חכם, עמיד, ויודע לאזן את עצמו. הפתרון האמיתי לעונת החגים הוא פשוט לשחרר. תאכלי את מה שטעים לך, תיהני מהחברה, ואל תתני לאף מדור תזונה להכניס אותך למשטר חירום. כשהחגים יסתיימו, השגרה המבורכת תחכה לך בדיוק איפה שהשארת אותה, והגוף שלך יחזור לעצמו באופן טבעי, ללא שום צורך בטקטיקות נוקשות או באיסורים. סטודיו 8 - סביון סטודיו לאימוני כוח לנשים מרכז G סביון