שאלנו את המדע: פילאטיס או אימון כוח. איזה מהם באמת משנה את הגוף הנשי?

כולן עושות פילאטיס. אם נסתכל ימינה ושמאלה ברחוב ישראלי ממוצע, נדמה שכולן, ללא יוצא מן הכלל, עושות פילאטיס. האימון הזה כבש את ישראל בסערה, הפך למיינסטרים המוחלט, ונדמה שיש היום יותר סטודיואים לפילאטיס מאשר חתולי רחוב.

והאמת? אפשר לגמרי להבין את ההייפ המטורף. הפילאטיס מציע חוויה שעוטפת אותך ברכות: הוא מתבצע על מיטת רפורמר אסתטית, בסביבה לא מאיימת, בדרך כלל בחדר בוטיקי קטן. רוב המתאמנות הן נשים, יש פלייליסט נעים ברקע, והאווירה הכללית משדרת יוקרה ורוגע. מצד אחד, האימון מרגיש קשה ו"שורף לנו בדיוק במקומות הנכונים", ומצד שני, גם האישה המבוגרת במיטה ליד מצליחה לבצע אותו באלגנטיות. ועדיין בכלל לא דיברנו על תרבות האאוטפיט, הטייצים, הטופים ובגדי הסטודיו המעלפים שהתפתחו סביב התופעה הזו.

אבל עם כל הטוב, היופי והאסתטיקה הזו, ולפני שאנחנו רוכשות עוד כרטיסיה, נשאלת שאלה אחת קריטית: האם הפילאטיס באמת קרוב להיות אימון מושלם כפי שנוטים לשווק לנו אותו?

פילאטיס או אימון כוח?

הפיזיולוגיה של הגוף הנשי: מה אנחנו באמת צריכות?

נתחיל מהמובן מאליו: כמו כל פעילות גופנית, פילאטיס זה נהדר. הכלל הבסיסי בבריאות הוא שכל פעילות גופנית שנעשה עדיפה בהרבה על ישיבה על הספה. אבל כשאנחנו משקיעות זמן, כסף ואנרגיה, זו לא השאלה שאנחנו צריכות לשאול. השאלה האמיתית היא: עד כמה הפילאטיס יתרום לגוף שלנו בטווח הארוך?

כדי לענות על זה, אנחנו חייבות להבין למה אנחנו מתאמנות מלכתחילה. התשובות השכיחות הן "כדי להיות בריאה", "להרגיש טוב", "להתחזק" או "להתחטב". אבל ממה המושגים המאוד כלליים האלו בנויים בפועל? מבחינה ביולוגית, גוף נשי חזק, חטוב וצעיר נשען על שלושה עמודי תווך מרכזיים, שמתחילים להיחלש הרבה לפני גיל 30 אם לא מתחזקים אותם:

1. מסה שרירית (Muscle Mass): כמות השריר נטו שיש לנו בגוף. זהו המנוע המטבולי שלנו ששורף קלוריות 24/7 ומעניק לגוף את הצורה ה"אסופה" שלו ואת הבסיס לגוף חטוב.

2. כוח שריר (Muscle Strength): היכולת של השרירים שלנו לייצר כוח, לעמוד במשימות פיזיות, לתמוך במפרקים ולשמור על יציבות השלד לאורך השנים.

3. צפיפות עצם (Bone Density): אולי המדד הקריטי ביותר לנשים. נשים סובלות מנטייה גדולה יותר מגברים להידלדלות עצם (אוסטאופורוזיס). עצמות צפופות הן תעודת הביטוח שלנו נגד שברים ופציעות.
   

אלו הם המדדים שקובעים באמת את איכות החיים והאסתטיקה שלנו. וכאן בדיוק אנחנו מגיעות לנקודת ההכרעה בשאלת פילאטיס או אימון כוח.

האמת הלא נוחה שמאחורי ההייפ

בגלל שאנחנו חיות בעידן שבו מדע ונתונים מדברים חזק יותר מטרנדים של אינסטגרם, אנחנו חייבות לבדוק האם יש מספיק ראיות מחקריות לכך שפילאטיס נותן מענה הולם לשלושת עמודי התווך הללו.

האמת, מסתבר, קצת פחות נוחה ממה שהיינו רוצות לשמוע כשאנחנו שוכבות על הרפורמר. מבחינה מדעית\פיזיולוגית נטו, הפילאטיס פשוט לא מספק את הסחורה כאימון המרכזי שלנו. הסיבה לכך טמונה במושג שנקרא "עומס מכני". כדי שהשריר שלנו יגדל ויתחזק משמעותית, וכדי שהעצם שלנו תקבל את האיתות שעליה לדחוס את עצמה ולבנות רקמת עצם חדשה, הגוף זקוק לעומס התנגדות גבוה (Progressive Overload).

הקפיצים של מיטת הפילאטיס, או משקל הגוף באימון מזרן, פשוט לא מייצרים מספיק עומס מכני כדי לשפר באופן מספק את מסת השריר או לעבות את צפיפות העצם. הפילאטיס משפר גמישות, תנועתיות ומודעות גופנית, אבל הוא לא בונה שלד מפלדה או מסת שריר משמעותית.

מה קובע ארגון הבריאות העולמי?

כשנכנסים לעומק ההמלצות הרפואיות, התמונה הופכת להיות אפילו ברורה יותר. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ באופן חד משמעי וגורף לכל אישה לבצע לפחות 2 אימוני כוח והתנגדות עצימים בשבוע. למה? בדיוק בגלל אותן 3 סיבות שמנינו קודם לכן. דווקא אימוני כוח (הרמת משקולות, עבודה כנגד התנגדות כבדה) הם אלו שמספקים את המענה הפיזיולוגי הנדרש להאטת ההזדקנות, למניעת הידלדלות עצם ולחיטוב נשי.

"אבל פילאטיס זה ממש קשה!". מלכודת המאמץ

כנראה שממש עכשיו, כמה מאמנות פילאטיס ומתאמנות מכורות קופצות ואומרות: "סליחה, אבל פילאטיס זה קורע! השרירים שלי רועדים, ואפילו גברים חזקים לא מצליחים להחזיק מעמד בשיעור שלנו".

הן צודקות ב-100%. פילאטיס יכול להיות קשה ומאתגר מאוד. אבל כאן נמצאת גם הטעות שמכילה בתוכה אי הבנה פיזיולוגית בסיסית: אימון לא נמדד רק בקושי לבצע אותו. גם ללכת על חבל דק התלוי באוויר זו משימה קשה מאוד ומעייפת, אבל היא לא תגרום לשרירים שלך לגדול או לעצמות שלך להתחזק. תחושת ה"שריפה" שמרגישים בפילאטיס היא בדרך כלל תוצאה של הצטברות חומצת חלב בסבולת שריר מקומית, ולא גירוי עמוק שמוביל לבניית כוח אבסולוטי. אנחנו מתאמנות כדי להשיג תוצאה אסתטית ובריאותית, ולא רק כדי שיהיה לנו "קשה".

אז פילאטיס או אימון כוח? השורה התחתונה: לשלב, לא להחליף

אנחנו ממש לא אומרות שצריך להפסיק לעשות פילאטיס. נהפוך הוא. מי שאוהבת את שיטת האימון הזו, מתחברת אליה וזה מה שגורם לה לקום מהספה ולזוז, שתמשיך איתה באהבה. הברירה תמיד תהיה בין לא להתאמן בכלל, לבין להתאמן במשהו, וההתמדה היא הכל.

אבל אם נסכם את הדילמה של פילאטיס או אימון כוח, המסר המדעי ברור: פילאטיס הוא אימון משלים מעולה, שעושה נפלאות לנפש ולתנועתיות. אך כשמדובר בתוצאות האמיתיות שאנחנו צריכות כדי לעצב את הגוף ולשמור עליו חזק, צעיר ובריא לאורך עשרות שנים, הוא פשוט לא יכול להחליף את אימוני הכוח כבסיס השגרה שלך.